בשבוע האחרון השתתפתי בשלוש תחרויות אופניים
הראשונה, פחות טובה, למעשה התחרות הראשונה שלי על אופני הכביש היתה בנאות קדומים וכללה 14 הקפות של 3 ק”מ כל אחת.
היה מאוד קשה. פרשתי אחרי 4 הקפות כי היה חם ולא הייתי במייטבי.
ירין – הידוע גם כ”המפלצת” סיים בעשיריה הראשונה לאחר פנצ’ר.
המצב הולך ומשתפר, אביב הגיע פסח ובא ואיתו רכיבת הצדעה לצהל ולמדינתנו הקטנה.
נסעתי עם הקבוצה:
Spingo
בראשותו של יאיר בן עמי, הידוע גם כ:
YBA
לבאר שבע, שם התחלנו רכיבה של 80 ק”מ עד אשקלון.
הרגשתי לראשונה מה זה “פלטון” ואיך נכנסים על 50 מטר רבועים 120 רוכבים.
למרבה הצער אחרי פחות -20 ק”מ היתה תאונה ונאצלתי לעזור למספר רוכבים לקום ולהתאושש עד שתגיע העזרה הראשונה.
דבר זה גרם לפלטון לברוח ממני אך גרם לי לעבוד קשה ולהזיע.
יצאתי למרוץ נגד השעון בנסיון חסר סיכוי להדביק את הפער. עקפתי לא מעט רוכבים, עד שפגשתי את איציק, בחור מדהים! עבדנו ביחד עד שסגרנו פערים. מצאנו קבוצת בנות, ישבנו איתן ודאגנו שיגיעו לקו הסיום עם הרבה אוויר.
היה מדהים!!! אומנם לקח לי לחצות את הקו שעתיים ועשרים דקות, אבל ההרגשה זהה לזה של המנצח.
מכאן רק עולים – בכל מובן המילה.
יום רביעי, עובר על מיילים אחרונים, סוגר כמה תקלות ובורח מהמשרד צפונה. היעד:
רמת טבעון – אדוה
אירוח למופת עם הגדולה מכולן. אומנם בארסה ומנצ’סטר סיימו משחק ללאו שערים אבל האווירה היתה טובה.
השקמה לפני הציפורים, 4 בבוקר. חושך כמו שחושך נראה.
התארגנות זריזה ונוסעים לכפר בלום, קרוב לקטיושות.
מזנקים לירידה מטורפת ולאחר רבע שעה הפלטון מתחיל להתפרק כאשר מתחילים טיפוס קטן.
אחרי הטיפוס, תפסתי את ענבל – ילדה בת 16 שרוכבת יותר טוב ממה שאני ארכב אי פעם, ואמרתי לה לשבת עליי והצלחתי להביא אותה לפלטון. בסיום היא היתה הבחורה הראשונה שחצתה את הקו. 🙂
מכאן המסלול רק הלך ונהיה קשה יותר, חום נוראי טיפוס אינסופי ואנרגיות גמורות. תוך כדי עידוד של אדוה מהרכב המדליק אני מתחיל בירידה מטורפת של יותר מ-60 קמ”ש מהירות ממוצעת.
בשלב מסויים היא אמרה לי לחכות לאדר – מדהימה לא פחות, והתחלנו לשבור את הרוח ואת הרוכבים האחרים. לקחתי אותה לסיום בהצלחה רבה.
לאחר שעתיים ושבע דקות, רבע שעה אחרי הראשונים סיימתי את המרוץ המדהים והקשה הזה, שרירים תפוסים, רגליים גמורות וגעגועים לאמא.
עכשיו מנסה להתאושש.
עד המרוץ הבא, שיהיה לנו בוקר טוב ושקט ושששבת שלום.
אח שלו – Ride to victory
אח שלו!
מאד נהניתי לקרוא את הבלוג.
הוא מעורר השראה:
מכאן רק עולים וגם אני רוצה לרכב לניצחון!
מה הסיפור עם הילדה בת ה- 16 וההרכבה?
אולי לא כדאי לכתוב הכל בבלוג…
מה זאת אומרת לשבת עליך….?