• Blog Stats

    • 3,485 hits

דרכנו לא כלה

היום אין הנחות. השקמה בשבע, ארוחת בוקר זריזה ושמונה וחצי רכיבה.
היום יש בעיה, גונן רוכב, הבלאגן מתחיל.
רכיבה קלילה של עשרה קליומטרים, הקבוצה מאושרת.
מתחילים טיפוס מתון לא מתון. עולים את מה שנקרא
Colde la Croix de Fer
מרחק של 40 קמ בערך
גובה של 2067 מטר
שיפועים די סבירים
מתחילים מגניב, מגבירים מאיטים, גונן מתעורר, רבותיי, גונן הגיע לטור.
הוא ברח, חזר, ברח, חזר וזה אפילו לא דיגדג אותו.
עד כאן סבבה. הגענו לסוף מרוצים, כריך טוב, אספרסו, נמצאים על גג העולם.

הסיפור מסתבך.
החלטנו להתפצל:
קבוצה חזקה וקבוצה מטורפת
אני ועוד תישעה כמובן שבשנייה.
עולים לגלנדון.
נשמע נחמד אבל מדובר ב-19 קמ שכולל שיפועים נמוכים של 7 אחוז וגבוהים של עד 16 אחוז.
כשאני אומר אין דברים כאלה, אני מתכוון שאין דברים כאלה.
הטיפוס מתחיל בקצב סבבה של 12 קמש, החבר’ה מרוצים ושמחים ומקווים לשמור על הקצב.
מהר מאוד זה משתנה.
יצרנו קבוצת בריחה שבנוייה משלמה, גיא ועבדכם הנאמן.
גונן שהקדים אותנו בארבע שעות חיכה לנו אחרי 8 קמ עמ להתאחד שוב.
תדלוק זריר ויוצאים לדרך. כמו שטולקין כתב, אחוות הטבעת התפרקה.
עברנו לזוגות שלשות ל-6 קמ הראשונים ואז הכל השתנה.
חם, שמש, נופים מטורפים, ירוק, מים, שמיים, עננים, פרות, רוכבים, קראוונים, גרמנים, הולנדים, צרפתים וכל מחזיקי היורו.
כל זה היה לי בראש למשך קמ אחד.
ואז ברחתי. כמו שלימדו בשיעורי ספינינג, מצב שלוש ועובדים רגל רגל. איזה עבודה.
איך גומרים את העלייה הזאת?! הקצה יורד ל-5 קמ!! מה זה השטויות האלה?! למה אין לי עוד 3 פלטות קטנות ועשרה גמדים שיעבדו בשבילי.
קילומטר לסיום מרגישים את תחילת ההתחמצון. אני לא נשבר. שומר על קצב ומנסה להגביר.
ואז זה קורה. הסוף הגדול מול עייני.
אני מגיע פחות חמש דקות מגונן, גיא מגיע כמעט חמש אחרי והוא נתן עבודה שחבל על הזמן. שלמה מגיע מעט אחריו והוא מרוצה.
🙂

מתלבשים חם ומתחילים לרדת. 60-70 קמש גם בסיבובים, השיא היה שעקפתי אופנוע.
היום הבנתי בצורה חד משמעית למה אני לא עושה רישיון על אופנוע, חוץ מהסיבה שאמא שלי תהרוג אותי, כנראה שיצטרכו לגרד אותי מהכביש.
איזה ירידות ארוכות וכיף שאי אפשר לתאר. אני שומע את הדיסק של
Need for Speed
ומגביר.
בסופו של דבר הגענו. עייפים, תשושים, מרוצים, מאושרים, מלאי חוויות, מרוקני אנרגיה. לא משהו שפיצה ופסטה לא יכולים לתקן.
רכיבה של 136 קמ מאחורינו

מחר הרגע שכולם מחכים, האלף דו אז ופגישת הטור.

אח שלו – בלי רגליים, עם הרבה חוויות

2 Responses

  1. we all miss you and love you.

    we are waiting for your return with a lots of tublerons!!!

    asi mitgage

  2. hi..you dont know me but you’re spending time with my son(amit hatotach) and danny. and i hope youre enjoying thier company.. have fun..send them my love and keep writting.. we saw you running with the flag. hevet kavod,ach shelo..

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: