מי שלא קופץ צהוב!!

מ ד ה י ם
יום שישי, כמעט רגיל, רכבים יוצאים מהרחוב ומפנים מקום לאורחים. חנייה בשפע.
דתיים בדרך לבית כנסת, סגירת חנויות, התארגנות אחרונה לקראת כניסת השבת, הכנות לשקיעה מהמרפסת.
הבית:
סלון, 2 ספות, 2 מזרונים, 8 כסאות, טלוויזיה ענקית, מערכת סאונד מעולה והרבה הרבה אוכל ושתייה.

השעה שש וחצי והקהל מתחיל לזרום לפיארברג 3, כמו שחייקין אומר הדירה חיכתה הרבה זמן לאירוע כזה.
אנשים תופסים מקום, מתמקמים, פותחים בירות, גרעינים מתפזרים בכל עבר, הבורקסים של ביז’ו רצים, שיבר מגיעה עם עוגה של אמא, להיט.
אני חושב שהיו כאן יותר מ-20 אנשים – מטורף.

מתחילים… חושך.
לא להאמין שמחצית שלמה אני רק מקבל הודעות של אוהדי הפועל – השם יקום דמם –  על זה שמכבי גרועה.
מה ביקשנו, שלשה? התקפה מסודרת? רצינו את ליאור אליהו בכל העונה ולא רק במשחק הזה.
גול אמר שהיה 17 הפרש, 17 הפרש, זה כמעט גרוע כמו הפועל ירושלים.
אבל מה שמשותף למכבי תל אביב ולאברהם גרנט זה תחת ענק ונוכחות על המגרש בגמר הגדול של המסגרות שלהם.

אף אחד לא האמין, באמת, אפילו לא אני.
עד היום אני זוכר את השלשה של דורון ג’מצי מסוף מגרש, את שארפ מעלה אותנו שלב, את בלוטנטל משווה מול ירושלים ומכניס להארכה, אבל לחזור בחצי גמר מול סיינה רבע שעה לסיום עם כמעט עשרים הפרש, זה ממש קשה.

אבל הכל בראש אמר בלאקי ואכן זה קרה.
צייסר נוסף של בושמילס להירגע, הבירה החמישית נפתחת והריכוז עולה.
בלי לשים לב ירדנו לארבע הפרש.
אין דברים כאלה.
את הסוף כולנו יודעים.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, תודה על השתייה והאוכל. תודה על האווירה, היה מדהים.

יום ראשון יש שיחזור של הקרנבל. אותו מקום, אותו בלאגן. כולם מוזמנים.

אח שלו – צהוב עולה זה מכבי

חוב אחד מהבלוג הקודם:
Thanks Lefty for the gr8 new iPhone!! 🙂